מערכת קבצי NFS או רשת היא פרוטוקול מערכת קבצים מבוזרת, נוצר במקור, על ידי סאן מיקרוסיסטמס. דרך NFS, ניתן לאפשר למערכת לשתף ספריות וקבצים עם אחרים ברשת.
בשיתוף קבצים ב- NFS, משתמשים ואפילו תוכניות יכולים לגשת למידע על מערכות מרוחקות כמעט כאילו הם מתגוררים במחשב מקומי.
NFS פועלת בסביבת שרת לקוח כאשר השרת אחראי לניהול אימות לקוח, הרשאה וניהול, כמו גם כל הנתונים המשותפים בתוך מערכת קבצים ספציפית.
עם הרשאה, כל מספר לקוחות יכול לגשת לנתונים המשותפים כאילו היו קיימים באחסון הפנימי שלהם.
הגדרת שרת NFS במערכת אובונטו שלך היא פשוטה מאוד. כל שעליך לעשות הוא לבצע כמה התקנות ותצורות נחוצות, הן בשרת והן במכונות הלקוח, ואתה טוב ללכת.
במאמר זה, נסביר שלב אחר שלב כיצד להגדיר שרת NFS ולקוח שיאפשר להם לשתף קבצים ממערכת אובונטו אחת לאחרת.
קביעת תצורה של שרת NFS
כדי להגדיר את המערכת המארחת לשיתוף ספריות, נצטרך להתקין את שרת NFS Kernel ואז ליצור ולייצא את הספריות אליהן אנו רוצים שמערכות הלקוחות ייגשו.
עכשיו, אנחנו הולכים לפתוח מסוף עם Ctrl + Alt + T ובו אנחנו הולכים לבצע את הפקודה הבאה:
sudo apt install nfs-kernel-server -y
לאחר סיום ההתקנה, כעת אנו ניצור תיקיה אותה אנו רוצים לשתף עם מערכת הלקוחות, זו תהיה תיקיית ייצוא.
בדוגמה זו אנו הולכים ליצור את התיקיה בספרייה הנוכחית בה אנו נמצאים, אך תוכל לבחור את הנתיב שאתה הכי אוהב.
במסוף נקליד:
sudo mkdir -p carpeta-compartida
מכיוון שאנחנו רוצים שכל הלקוחות ייגשו לספריה, נסיר את ההרשאות המגבילות מתיקיית הייצוא באמצעות הפקודות הבאות:
sudo chown nobody: nogroup carpeta-compartida sudo chmod 777 carpeta-compartida
חשוב שאם זה בנתיב אחר, אתה מציב את זה בסדר, שכן אם אתה משאיר רווח אחד אתה יכול לשנות את ההרשאות של הספריות במערכת שלך.
כעת כל המשתמשים מכל הקבוצות במערכת הלקוח יוכלו לגשת ל"תיקיה המשותפת "שלנו.
כעת בתיקיה שנוצרה זו תוכלו למקם את כל התוכן שרוצים לשתף.
ייצא את הספרייה המשותפת
לאחר יצירת תיקיית הייצוא, נצטרך לתת ללקוחות הרשאה לגשת למכונת השרת המארחת.
הרשאה זו מוגדרת באמצעות קובץ הייצוא שנמצא בתיקיית / etc במערכת שלך.
השתמש בפקודה הבאה כדי לפתוח קובץ זה עם Nano:
sudo nano /etc/ exports
לאחר שפתחתם את הקובץ, תוכלו לאפשר גישה לתיקיה שיצרו באמצעות הפקודה הבאה:
/ruta/de/la/ carpeta-compartida ip-de-cliente (rw, sync, no_subtree_check)
O באפשרותך להוסיף מספר לקוחות על ידי הוספת השורות הבאות בקובץ:
/ruta/de/la/carpeta-compartida ip-de-cliente-1 (rw, sync, no_subtree_check)
/ruta/de/la/carpeta-compartida ip-de-cliente-2 (rw, sync, no_subtree_check)
לחלופין, תוכל להגדיר טווח IP באופן הבא:
/ruta/de/la/carpeta-compartida ip-de-cliente1/24 (rw, sync, no_subtree_check)
ההרשאות "rw, sync, no_subtree_check" המוגדרות בקובץ זה פירושן שלקוחות יכולים לבצע:
rw: פעולות קריאה וכתיבה
סנכרון: כתוב את כל השינויים בדיסק לפני החלתם
no_subtree_check: למנוע בדיקת עץ משנה
לאחר ביצוע כל התצורות שלמעלה במערכת המארחת, הגיע הזמן לייצא את הספרייה המשותפת:
sudo exportfs -a
לבסוף, כדי שכל ההגדרות ייכנסו לתוקף, הפעל מחדש את שרת הליבה של NFS באופן הבא:
sudo systemctl restart nfs-kernel-server
שלב חשוב הוא לוודא שחומת האש של השרת פתוחה ללקוחות כדי שיוכלו לגשת לתוכן המשותף.
sudo ufw allow from ip/rango to any port nfs
נשאר משהו כזה:
sudo ufw allow from 192.168.1.1/24 to any port nfs
כעת כשתבדוק את סטטוס חומת האש של אובונטו באמצעות הפקודה הבאה, תוכל לראות את מצב הפעולה כ"האפשר "עבור ה- IP של הלקוח.
sudo ufw status
שרת המארח שלך מוכן כעת לייצא את התיקיה המשותפת ללקוחות שצוינו דרך שרת ליבת NFS.
קביעת תצורה של מכונת הלקוח
זה הזמן לעשות כמה תצורות פשוטות במחשב הלקוח, כך שניתן להתקין את התיקיה המשותפת מהמארח על הלקוח ואז לגשת אליה ללא בעיות.
לשם כך אנו הולכים להתקין את לקוח NFS עם הפקודה הבאה:
sudo apt-get install nfs-common
המערכת של הלקוח שלך זקוקה לספריה שבה ניתן לגשת לכל התוכן המשותף על ידי שרת המארח בתיקיית הייצוא.
אתה יכול ליצור תיקיה זו בכל מקום במערכת שלך.
sudo mkdir -p carpeta-cliente
כעת התיקיה שיצרת בשלב הקודם היא כמו כל תיקיה אחרת במערכת שלך אלא אם כן תעלה את הספרייה המשותפת מהמארח שלך לתיקיה החדשה שנוצרה.
השתמש בפקודה הבאה כדי לטעון את התיקיה המשותפת מהמארח לתיקיית הרכבה על הלקוח:
sudo mount IPdelserivdor:/ruta/de/la/carpeta-compartida /ruta/carpeta-cliente
הפקודה היא פחות או יותר כדלקמן:
sudo mount 192.168.1.1:/home/servidor/carpeta-compartida /home/cliente/carpeta-cliente
עכשיו הגיע הזמן לבדוק את החיבור על ידי מעבר לתיקיה ממכונת הלקוח או ממכונות ולוודא שהתוכן המשותף נמצא שם.
איזה פרוטוקול מהיר יותר להעברת קבצים? NFS או סמבה
איזה פרוטוקול מהיר יותר להעברת קבצים? NFS או סמבה
היי לואיס, המהירות באמת תלויה ברשת שלך.
סמבה ו- NFS הם שני פרוטוקולים שונים.
סמבה משמש לשיתוף תיקיות אליהן ניתן לגשת מכל מערכת אחרת (אנדרואיד, חלונות, לינוקס וכו ')
NFS הוא פרוטוקול המותקן במצב שרת במחשב שבו יש לך את התיקיה שברצונך לשתף וכלקוח במחשב לינוקס שבו ברצונך לעלות אותה כאילו הייתה מערכת קבצים מקומית (אתה יכול לעלות אותה בכל או הגדר אותו בקובץ fstab כך שהוא מותקן בכל פעם שאתה מתחיל).
אני מקווה שהבהרתי קצת את ההבדל.
זה נותן לי שגיאה, לא שמת דוגמאות, שגיאת תחביר. אתה משאיר רווחים לא נכונים אז אני לא יודע איפה הטעויות.
זה לא מועיל בעיניי.