המשתמשים המתקדמים ביותר של לינוקס הם תמיד מעדיפים את שורת פיקוד דרך ה- GUI (ממשק גרפי) לביצוע משימות רבות, למרות הנוחות כביכול שהיא יכולה לספק במקרים רבים. וכך מוטל כצורך לנסות להאיץ ככל האפשר את המשימות המתבצעות מדי יום ומדי פעם, במיוחד מכיוון שבמקרים רבים אלה מבוצעות באמצעות SSH ובמחשבים מרוחקים, כך שכל שיפור שנוכל להשיג תמיד יתקבל בברכה.
אחת המשימות הללו היא לבצע לעבור בין ספריות במחשבי לינוקס, ואלה מאיתנו שעושים את זה די ברציפות יודעים כמה מייגע להתחיל להשתמש cd y ls לסירוגין מאחר שאי אפשר לדעת את התוכן של כל הספריות, אז ברגע שאנחנו מתקדמים (או חוזרים להשתמש 'cd ..') עלינו לבדוק את תוכנו כדי לדעת אם עלינו להמשיך לנוע במבנה הספריה או שמא להיפך, שם כבר נוכל לבצע את הפעילות שאילצה אותנו לכל התנועות הללו.
כדי לפתור זאת ולהקל על הפעילות שלנו במחשבים שאנו מנהלים, יש לנו כלי של פונקציונליות שלא יסולא בפז, שהוטבל כ- קפיצה אוטומטית. זה בעצם זהו כלי עזר לשורת הפקודה של לינוקס ומאפשר לנו לקפוץ ישירות לספריות המועדפות עלינו, ללא קשר למיקום בו אנו ממוקמים. באותה תקופה, כלומר, אנו יכולים להתקדם או לאחור על ידי שתיים, שלוש או יותר ספריות במבנה.
כמו כמעט בכל המקרים, התקנת כלי ב- אובונטו o דביאן היא פשוטה מאוד ומחייבת אותנו לבצע את הפקודה הבאה:
sudo apt-get להתקין קפיצה אוטומטית
זהו, ועכשיו אחרי שהתקנו קפיצה אוטומטית להלן ללמוד כיצד להשתמש בו, דבר שכמובן גם די פשוט אם כי יש לו את הבעיות ומסיבה זו אנו הולכים להראות כמה מהשאלות הבסיסיות כך שמי שקורא שורות אלה יוכל להתקין אותו ולהתחיל משתמשים בו כדי לעבור בין ספריותיהם בצורה מהנה ומהירה הרבה יותר.
ראשית עלינו להבין זאת לצורך פעולתו autojump מנסה לשמור בכל עת את המיקום בו אנו נמצאים בתוך עץ הספריה ובכל פעם שאנחנו מבצעים פקודה, הוא מתעד את המיקום האמור במסד נתונים, ולכן יהיו ספריות שישולבו בו היטב ואחרות שכמעט לא יופיעו, או שלא יופיעו ישירות. אך עם חלוף הזמן והשימוש הרב יותר בקפיצה אוטומטית, נרשם ביטוח לכל אלה שאנו משתמשים בתדירות גבוהה, כך שנוכל להיות רגועים לגבי הפונקציונליות שלו.
עכשיו, בואו נתחיל:
קפיצה אוטומטית + השם המלא או החלקי של הספריה שאליה אנו רוצים להגיע
לדוגמא, אנו יכולים להיות ממוקמים בכל ספריה, אך אם אנו מבצעים:
הורדות אוטומטיות
אנו נתמקם בספריה / בית / משתמש / הורדות לא משנה איפה אנחנו נמצאים. או אפילו היינו יכולים לכתוב הורדה במקום הורדות שכן, כזכור, נאו שיש צורך להזין את השם המלא של ספריות המערכת שלנו במקום זאת, קפיצה אוטומטית רושמת את כולם ואז מאפשרת לנו להשתמש בחלק מהם כדי לאפשר לנו לקפוץ לעברם.
מאפיין נוסף מאוד מעניין של קפיצה אוטומטית הוא תמיכה בהשלמה אוטומטית ברוב הפגזים הנפוצים ביותר בעולם לינוקס (bash, zsh וכו '). כך, למשל, נוכל להשתמש במשהו כמו:
קפיצה אוטומטית ד
ואז לחץ על מקש Tab כך שההשלמה האוטומטית תהיה אחראית להציע לנו את האפשרויות שיש לנו ותואמות לאות זו.
ואז, כמובן, יש אפשרויות למשתמשים מתקדמים, שבין היתר מאפשרים לנו זאת גישה למסד הנתונים של קפיצה אוטומטית וגם לשינוי שלה, שמאפשר לנו להוסיף אליו ספריות, כך שהיישום יתחיל להילקח בחשבון גם אם לא השתמשנו בהם הרבה, שעבורו מה שאנחנו עושים זה 'להוסיף משקל':
קפיצה אוטומטית -ספרייה
להוספת ספרייה למסד הנתונים
קפיצה אוטומטית - טיהור
כדי לסלק ממאגר המידע את כל אותם ספריות שכבר אינן קיימות במערכת, דבר שמאפשר לנו לשמור על היישום תמיד זריז בזכות מסד נתונים המופחת לגודל המינימלי הדרוש.
כפי שאנו רואים, זהו כלי המציע לנו פונקציונליות מעניינת והיא פשוט מאוד להתקנה ולהתחלה להשתמשגם למשתמשים המתחילים וגם לבעלי ידע מתקדם יותר (שללא ספק יהיו אלה שמפיקים את המירב מזה).