שולחנות העבודה של אובונטו קלים יותר מ- Xfce

נושא חוזר שלרוב מביא את החדשות מעת לעת הוא של שולחנות קלים. משתמשים רבים מחפשים שולחנות עבודה, שכן הם מלאים ככל האפשר מבחינת הפונקציונליות אור על צריכת משאבים.

בלינוקס יש מספר רב של מחשבים שולחניים, רבים מהם מוקדשים סביבות רב תכליתיות ואילו לאחרים יש גישה ייעודית למימוש משימות ספציפיות. במאמר זה נסקור כמה שולחנות עבודה קלים שקיימים עבור אובונטו המשלימים את הידוע כבר Xfce. אם אתם מחפשים סביבה שצורכת אפילו פחות משאבים, הבהרת עומס שולחן העבודה היא תמיד התחלה טובה.

ממשק המשתמש הגרפי או GUI (ממשק משתמש גרפי) הוא שכבת ההפשטה של ​​המערכת ש מאפשר את האינטראקציה של זה עם המשתמש. האבולוציה שלו גרמה לו לעבור ממסוף פקודה במצב טקסט לסביבות גרפיות מפותחות בהן ניתן לשלוט על המערכת כמעט אך ורק באמצעות העכבר.

ב- Linux יש הרבה שולחנות, רבים מהם עם מיקוד פונקציונלי ברור למשימות ספציפיות המחלקות את המטרה של מערכת ההפעלה בה הן משובצות. אחרים כללים הרבה יותר ונכללים במערכות רב תכליתיות, וזוכים לתהילה רבה באמצעות ההפצות הגדולות של המערכת.

בהזדמנות זו אנו מחפשים שולחנות עבודה קלים, עם צריכת משאבים נמוכה ומלאים בפונקציונליות שלהם. Xfce נהנה מתהילה ראויה בקרב המשתמשים, כי יש צריכת משאבים נמוכה באמת (כ -110 מגה-בייט של זיכרון RAM בעת ההפעלה ו -180 תמונות לשנייה או FPS בשולחן העבודה) אך הוא לא היחיד הזמין עבור לינוקס (באמצעות הפצתו הייעודית במיוחד, Xubuntu) אז בואו נראה כמה מהם.

שולחן העבודה של Xubuntu: נקי ופשוט, אבל הכי קל?

LXDE

LXDE היא סביבת שולחן עבודה קלה ומהירה מבלי להגיע למורכבות של KDE או GNOME, מהווה יחד עם MATE את היריבה הישירה ביותר של XFCE. היא עושה שימוש מוגבל במשאבי המערכת, ובמרכיביה, במקום להיות משולבים יחד, יש תלות משלהם, המקנה לו אוטונומיה כלשהי ללא קשר להתפלגות היכן היא מיושמת.

שולחן העבודה הזה הועבר למערכות לינוקס אחרות (ואפילו למערכת אנדרואיד) אך באובונטו יש לו הפצה משלו הודות Lubuntu, שם הוא מקודם בסיסמה: קל, מהיר, קל יותר. גרסה אחרת של שולחן העבודה הזה, המבוססת על הספריות הגרפיות של Qt הולידה את LXQt.

בלובונטו המערכת עושה צריכה משתנה של זיכרון RAM מההפעלה שלו, שמירת סכומים שונים לשולחן העבודה בהתאם לזמינות הציוד. בערך, המערכת שומרת על 100 מגה-בייט של זיכרון RAM, ובוצעו בדיקות במחשבים עם זיכרון RAM של 1 ג'יגה-בייט, שם המערכת לקחה 85 מגה-בייט ודומים עם 2 ג'יגה-בייט זיכרון RAM, בהם שמור עד 125 מגה-בייט לאותה מטרה. היו אפילו משתמשים שמדברים על כך שהצליחו להריץ מערכת לובונטו עם מחשבים עם זיכרון RAM של 36 מגה-בייט, וזה ממש הישג.

לגבי ביצועי גרפיקה, LXDE מקבל ביצועים נמוכים יותר במסגרות לשנייה מ- XFCE, בערך 120 FPS (בערך ספסל מיוצר עם פורוניקס בשנת 2014).

ממשק לובונטו בגרסה 16.04

MATE

עוד אחד משולחן העבודה הקל משקל הוא MATE, שנובע ישירות מקוד הבסיס של GNOME2 ו- שומר על ממשק מסורתי יותר מזה המוצע ב- GNOME3. MATE הועבר למספר רב של הפצות ובאובונטו יש לו התאמה משלו למערכת באמצעות ההפצה אובונטו MATE.

MATE ללא ספק כבד יותר מאשר Xfce, הן בצריכת משאבים והן בביצועים הסופיים שהושגו. עם זאת, ההבדל הוא קטן (רק 10 מגה-בייט של זיכרון RAM ורמת תמונות בשנייה בדומה ל- LXDE) וקהילת המשתמשים שלה תומכת בכך שיש לו אסתטיקה זהירה יותר ויציבות רבה יותר של היישומים שלו. לא מדובר בנתונים אובייקטיביים באמת, ולכן הבחירה בין MATE ל- Xfce יכולה להתבסס יותר על טעמו של המשתמש עצמו.

ממשק MATE 16.04 של אובונטו, נוסטלגיה ברורה ל- GNOME 2.

תער-QT

לבסוף נדבר על ממשק אחר שאינו ידוע אולי יותר משני הקודמים. זהו Razor-QT, שכשמו כן הוא, מבוסס על ספרייה גרפית מפורסמת זו. כרגע אין סניף רשמי שתומך בשולחן העבודה הזה בתוך אובונטו ומתברר, מכל אלה שדיברנו איתך, הכי כבד ודורש הכי הרבה זיכרון (כ -250 מגה בייט בהפעלה).

מצד שני, תגובתו במכונות פחות חזקות מעולה ושומרת על אסתטיקה פשוטה ואינטואיטיבית, המזכירה במקרים רבים את פלזמת KDE עצמה, מלווה במהירות טובה בכל המערכת.

כדי להוסיף שולחן עבודה זה למערכת שלך, עליך להזין את הפקודות הבאות דרך המסוף:

sudo apt-get update
sudo apt-get install razorqt-session

למרות שיותר לא ידוע לשאר הציבור, Razor-QT הוא אחד הממשקים הקלים ביותר שקיימים עבור אובונטו.

כפי שאתה יכול לראות, הקרב קרוב מאוד ובמקרים רבים האסתטיקה והפונקציונליות של שולחן העבודה חשובים יותר ממשאבים שזה בא לכבוש. אנחנו מדברים על הבדלים מאוד עדינים ולעתים זניחים במערכת כולה.

אילו עוד שולחנות קלים אתה מכיר מלבד Lxde? תעודד וכתוב את הערותיך.