אם יש בזה משהו תמיד האמין הדבר היחיד שקנוניקל לקחה פספוס הוא מעבר מהסביבה הגרפית הקלאסית של GNOME ל אחדות 7. בפעם הראשונה שניסיתי את זה, לא יכולתי להתאכזב מכמה שאיטונטו הפכה לאטית, משהו שאני עדיין מרגיש בשנת 2016 ואחת הסיבות שהשתמשתי שוב באובונטו MATE. אבל בגרסה הסטנדרטית של אובונטו יש גם מצב שיעבוד טוב יותר במחשבים מוגבלים במשאבים או במכונות וירטואליות.
קנוניקל מוֹדָעָה אתמול הם שיפרו את שלהם מצב גרפיקה נמוך כדי להפחית את העומס על אפקטים חזותיים המוצגים בעת הפעלת Unity 7. בין היתר, אפשרות זו מסירה אפקטים של דהייה וטשטוש קצה או לטשטש וזה מצמצם צללים, והכל עם מטרה אחת בראש: לשמור על מערכת ההפעלה פועלת טוב יותר, ולא את העומס שחלק מהמחשבים יכולים לחוות בעת שימוש באחדות 7, במיוחד בעת וירטואליזציה.
מצב הגרפיקה הנמוך של Unity 7 הופך להיות חלק יותר
בסרטון שלמעלה אנו יכולים לראות כיצד הגרסה הקודמת והגרסה החדשה פועלות בצורה זו. יש להכיר בכך שעם הגרסה החדשה חלק ניכר מהערעור הוויזואלי אבד אובונטו, אך חלק מהמשתמשים, כולל אני, חושבים שלאובונטו מעולם לא היה אחד החוזקות בממשק המשתמש ואנו מעדיפים את נזילות המערכת.
מצד שני, Canonical מסביר שכאשר אנו משתמשים באובונטו ב- סביבה וירטואלית אין לנו גישה ישירה לפונקציות ה- GPU המשמשות OpenGL ו- Unity. מה שעושה וירטואליזציה הוא לחקות פונקציות אלה באמצעות המעבד. למרות שרבים מהמעבדים של ימינו הם רבי עוצמה, הם לרוב אינם מסוגלים להתאים ל- GPU ייעודי בתהליכים הנדרשים כדי להציג את ההשפעות של Unity 7, ולכן המהירויות צונחות ולא הכל עובד כמו שהיינו רוצים.
מצב גרפיקה מוגבל זה צריך להפעיל אוטומטית כאשר הוא מזהה כי פונקציות מסוימות של GL אינן זמינות, אך לעיתים יש צורך בכוח להפעלתן. כדי לעשות זאת באובונטו 16.04, נבצע את הצעדים הבאים:
- אנו פותחים מסוף וכותבים:
nano ~/.config/upstart/lowgfx.conf
- בפנים אנו מדביקים את הדברים הבאים:
start on starting unity7 pre-start script initctl set-env -g UNITY_LOW_GFX_MODE=1 end script
- לבסוף, אנו סוגרים את ההפעלה ונכנסים מחדש.
רק הערה: בפעם הראשונה שהם שינו את הסביבה אני לא חושב שאחדות התחילה עם גרסה 7.